עלי. להתעורר בבוקר ולנשום את האוויר שבעבר היה מבושם בניחוחות שעלו משילה, הגבעה הסמוכה. המקום בו עמד משכן שילה, אשר היווה את המרכז הרוחני הראשון של ישראל בארצו נמצא במרחק ראיה מהמקום בו ילדיך משחקים וקהילתך פורחת. משכן שילה היה מקום העליה לרגל במשך 369 שנים לפני שדוד המלך כונן את מלכותו בירושלים והקים את בית המקדש. חורבן בית המקדש השני הוביל לאלפיים שנות גלות, יסורים וכאב וכמיהה עמוקה של אומה שלמה לשוב הביתה. היום, כאן בעלי, מבט אחד אל מחוץ לחלוננו מזכיר לנו שאנו חיים את חלומם של דורות. שבנו הביתה ושוב אנו מהלכים בארץ בנימין .

כמה אשקוביות נטועות בלב שממה סלעית – זה מה שנגלה לעיני שלוש המשפחות שהגיעו לכאן בי"ד באלול תשמ"ד, 1984 .
גרעין המתיישבים הראשוני הורכב ממשפחות משילה, עפרה וכוכב השחר, אשר עזבו את בתיהן והגיעו לשנת חיזוק בישוב הצעיר .
בלי כבישים ומדרכות, בלי תנאי חיים בסיסיים, בלי חשמל ובלי תחבורה ציבורית. כמו תינוק הנאבק על נשימותיו הראשונות, החל היישוב "עלי" את חייו .

בחורף השני לעליה לקרקע נעקרו בסופה כל דודי השמש וגג מבנה בית הכנסת עף על גן הילדים והרס אותו לחלוטין. לא מעט משפחות חזרו תוך זמן קצר לישובי המוצא בשל התנאים הקשים, אך הגרעין הקשה חשק שפתיים והתמודד עם כל הקשיים, מתוך תחושת שליחות .

בחוה"מ סוכות תשמ"ו נחגג אירוע הנחת אבן הפינה, שנשא את השם 'הזריחה בעלי '.
רבבות בני אדם מכל רחבי הארץ הגיעו להר הטרשים ומשפחות רבות הצטרפו למתיישבים מעלי .

היה צורך במנה גדושה של חזון ואמונה, כדי להסתכל על קומץ המשפחות הנאחזות בקרקע ולהאמין, שכאן יצמח יישוב גדול, בעל אופי עירוני. ובכל זאת, קרם החלום עור וגידים והנה, באותו המקום, עומד היום היישוב "עלי" במלוא תפארתו.

במשך השנים גדל הישוב והיום הוא מתפרש על-פני 9 שכונות פורחות ששטחן כ- 6,300 דונם .